אבחונים להפרעת קשב ולקויות למידה

האם לילד שלי יש הפרעת קשב או הפרעת למידה? איזה אבחון לעשות ואצל מי?

יש לך תחושה שלילד יש קושי בקשב או בלמידה? הוא מראה סימנים להפרעת קשב, היפראקטיביות או דיסלקציה? (רשימות של סימנים נתתי במאמרים אחרים במחשבות).

אם משהו נראה או מרגיש לך לא לגמרי תקין, לא כדאי להישאר עם החשש אלא להתייעץ עם מומחה, לאבחן ולטפל. ולא, זה לא "מסמן" את הילד. זה מאפשר לו או לה לקבל את הטיפול הנכון כדי שהם יוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם ולהרגיש חכמים וטובים כמו כל שאר החברים שלהם.

אם הילד צעיר מאד (טרום גן) כדאי להתייעץ עם רופא הילדים או במרכזים להתפתחות הילד שבהם יש שירותים של פסיכולוגים, רופאים, קלינאי תקשורת, פיזיוטרפיסטים ועוד.

אם הילד בגן, רצוי להתייעץ עם הגננת על מנת שתחווה את דעתה לגביו בעת השתתפותו במשחקים שונים, בשעת ריכוז, האזנה לסיפור, התנהגויות חברתיות ועוד. ולאחר מכן עם הפסיכולוג שאחראי על הגן ולבקש שיערוך תצפית ויתרשם.

באופן עקרוני, האחריות להפניית הילד לאבחון היא של ההורים. הגננת או המורה יכולות להמליץ, או להפנות את תשומת ליבם של ההורים, אך לא ניתן להפנות ילד לאבחון ללא הסכמת ההורים.  

מטרת האבחון היא להבהיר מהם קשיי הילד ולהמליץ על סוג הטיפול הרצוי.

 אז יש כמה סוגי אבחונים ולהם יש מטרות שונות:

אבחון דידקטי

אבחון זה חיוני כבסיס לכל בדיקה של תחומי הלמידה. מטרתו לבדוק בראש ובראשונה באם קיימת לקות למידה (כגון, דיסלקציה או דיסגרפיה). האבחון בודק יכולות קוגניטיביות יסודיות: חשיבה, עיבוד מידע, תפקודי זיכרון, קשב, התארגנות, תפיסה חזותית, תפיסה מרחבית ועוד. כמו כן בודק האבחון את כל מיומנויות הלמידה: קריאה, הבנת הנקרא, כתיבה, הבעה בכתב, חשבון, הבעה בעל-פה ואנגלית (תלוי בגיל הילד). האבחון עוסק באסטרטגיות למידה של הילד וביעילותן. האבחון הדידקטי משמש בסיס לבנית תכנית לימודית/חינוכית לילד. אבחון זה נעשה על ידי מאבחן דידקטי מוסמך. ואינו משמש לאבחון קשב וריכוז אלא ללקויות למידה. לעיתים במהלך אבחון זה עולה ההשערה שאולי מדובר בהפרעת קשב. במקרה כזה יש לבצע גם אבחון להפרעת קשב (מפורט בהמשך).

אבחון פסיכולוגי

מטרת האבחון הנה הערכת האינטיליגנציה, ובדיקת השפעות רגשיות וקוגניטיביות על תהליכי למידה. האבחון כולל הערכת מנת משכל, ובדיקה מפורטת של התפקוד הרגשי. מטרה נוספת של האבחון היא לבנות תכנית טיפולים שעונה על מגוון מקורות הקושי של הילד. אבחון זה נעשה על ידי פסיכולוג ילדים מומחה.

אבחון משולב פסיכו-דידקטי

מטרת האבחון המשולב הנה אבחנה מבדלת בין קשיים רגשיים ללקויות למידה. האבחון בודק את מכלול התחומים ונותן תמונה שלמה על הילד. אבחון זה נעשה על ידי פסיכולג חינוכי ילדים מומחה. בעצם, באבחון זה מנסים לקבוע אם הקשיים הלימודיים של הילד נובעים ממקור רגשי שלא מאפשר לו להיות פנוי ללמידה, או ממקור של לקות למידה (דיסלקציה למשל). לאבחנה המבדלת הזו יש חשיבות גדולה מאוד משום שהיא קובעת את האופן שבו הבעיה תטופל.

 

התאמות שניתנות בבית הספר בעקבות אבחונים אלו:

אבחון דידקטי נותן התאמות ברמות 1 ו-2, שמאפשרות היבחנות בתוכן קבוע אבל בדרכי העברה מגוונות (לדוגמה הארכת זמן או הכתבה לבוחן ניטרלי).

אבחון פסיכו-דידקטי נותן התאמות ברמה 3, שמאפשרות היבחנות עם שינוי בתוכן הבחינה (לדוגמה שאלון מותאם). ישנם סוגי התאמות מסוימים שניתן לקבל רק במידה שגם פסיכולוג חתום על האבחון.

בנוסף, אבחון פסיכו-דידקטי מאפשר קבלת טיפול רגשי.

אבחון של הפרעת קשב והיפראקטיביות

על פי חוזר משרד הבריאות אבחון של ADHD יכול להיעשות על ידי:

איש מקצוע רפואי, המומחה בתחומו, אשר התמחה ורכש ניסיון בטיפול בהפרעת קשב וריכוז:

• מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד
• מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער
• רופא ילדים עם ניסיון של 3 שנים לפחות בהתפתחות הילד או
• רופא ילדים מומחה שעבר התמחות ורכש ניסיון בתחום הפרעת קשב

בנוסף –

• פסיכולוגים מומחים אשר התמחו ורכשו ניסיון בטיפול בהפרעת קשב, זאת ובתנאי שהפנו את המאובחנים לרופא מומחה מורשה לאבחון הפרעות קשב בכדי לברר תחלואה נלווית ובכדי לברר ולאשרר את הצורך בטיפול.

כלומר, אך ורק רופא עם התמחות מיוחדת רשאי לאבחן הפרעת קשב.

 האבחון כולל מספר שלבים:

ראיון אבחוני  – ראיון מקיף עם ההורים בו מתקבלת אינפורמציה על הילד משלב ההיריון, הלידה ועד כה.

שאלונים – מילוי שאלונים מפורטים: שאלון להורים, שאלון למורים/גננות ושאלון לילדים מגיל 13. התשובות לשאלונים נותנות פרופיל  על התנהגות הילד בתחומים שונים (בית ספר, גן, בית). השאלונים הנפוצים הם: The Child Behavior Checklist, Conners וכמו כן שאלונים לבדיקת הקריטריונים של ה-DSM.

הערכה קלינית – בדיקות שמיעה, ראיה ומיקוד ראיה. הערכה מלאה על- פי הקריטריונים של ה-DSM, הערכה של הפרעות אפשריות אחרות. בדיקה נוירולוגית מפורטת. ההערכה הקלינית מאוד חשובה כדי לבדוק אם אין כאן משהוא ש"התחפש" להפרעת קשב וכדי למנוע אבחון שגוי.

בדיקת קשב ממוחשבת –(אם הרופא רואה צורך להפנות אליה)  מבחן הקשב המתמשך Continuous performance test – CPT- בדיקה המאפשרת הערכה אובייקטיבית ואבחון של מרכיב הקשב המתמשך. מבחן זה בודק ישירות את הילד עצמו ואת יכולתו להתמודד עם מטלה חדגונית ומשעממת יחסית לאורך זמן. דוגמא ל – CPT  הנמצא בשימוש בארץ הוא מבחן MOXO או  T.O.V.A – Test of Variables of Attention

בדיקה זו ממוחשבת ומבוססת על ניתוח התגובה לגירוי – השמטות, תוספות שגויות ותנודתיות של זמן התגובה  הילד צופה בצג מחשב למשך פרק זמן קבוע, ואמור להגיב לגירוי אחד ולהתעלם מגירוי אחר. הבדיקה מודדת את המהירות והדיוק של עיבוד המידע שעושה הילד, באמצעות השוואת התוצאות לנורמות המאפיינות ילדים בגיל זה. במידה ואותרה בעיית קשב והיפראקטיביות, ניתן להשתמש בבדיקה זו להערכת יעילות הטיפול התרופתי. מבצעים את הבדיקה עם ובלי טיפול תרופתי ובוחנים את השינוי בתגובות הילד.

ככל שנקדים לאבחן ולטפל בילד, נמנע התקבעות של קשיים ותסכול אצלו ונצמצם את השפעת הקושי על דימויו העצמי ובטחונו. הפרעת הקשב היא רק הבסיס שעליו נבנים במהלך השנים תחושות של חוסר ערך, וקשיים נפשיים נוספים.

הטיפול הראשוני והכי יעיל הוא דווקא לא לילד אלא הדרכה להורים. שידעו להתנהל איתו ולשמור על תחושת הערך העצמי והביטחון שלו. ילד בעל ביטחון שמאפשרים לו למצוא את הדרך הנכונה לו, יפרח.