מבחינת הילדים שלנו, מגפת הקורונה, יותר משהיא מהווה נזק פיזי, היא מהווה סכנה לחוסן הנפשי.
כתוצאה מהבידוד החברתי נגרם לילדים שלנו נזק נפשי, חינוכי וחברתי שיישאר כאן הרבה אחרי שהווירוס יפסיק להיות איום.
כמתנדבת בער"ן, אני רואה אצל ילדים ובני נוער עלייה חדה בחרדות, דיכאון, ושימוש באלכוהול ובסמים.
הרבה מאוד ילדים משתבללים, הופכים פאסיביים, חוששים לצאת מהבית, "מבלים" שעות ארוכות ברשתות חברתיות או בצפייה בסרטונים. חווים בדידות ושעמום, וסובלים מאכילת-יתר מהשמנה וממחסור בפעילות גופנית.
הם זקוקים בגילאים האלו לחברת השווים להם, לבני גילם והם מנותקים מהם.
יש כמה דברים פשוטים וחשובים שאתם כהורים יכולים לעשות כדי לעזור לילד שלכם בהתמודדות עם נזקי הקורונה:
- טפלו בעצמכם. בדיוק כמו שבמטוס מקבלים הדרכה לשים קודם כל את המסכה על המבוגר ולאחר מכן על הילד. גם כאן, אם אתם מודאגים, לחוצים, מותשים- לא תוכלו לעזור לילדים שלכם. מצאו לכם זמן לעשות משהוא שמשמח אתכם, ממלא אתכם באנרגיה. עם חברה, בן/בת הזוג או לבד.
נסו לשמור על עצמכם רגועים, לשמור על שגרה, ולהוות לילדים דמות סמכותית ורגועה המשדרת ביטחון והגנה עבורם.
- אספו 1-3 חברים מהכיתה של הילד וצרו קפסולות ללמידה בזום ביחד. בכל פעם הילדים יתארחו באחד הבתים. זה ידרוש מהם להתלבש, לצאת והכי חשוב יאפשר להם חברה בטוחה של בני גילם.
- אפשרו לילדים פריקת אנרגיה ויציאה החוצה להתאוורר. ילדים פורקים גם קושי רגשי דרך הגוף. במיוחד ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז. עודדו אותם לצאת. לחפש שלוליות, לקנות גלידה, לקחת כדור, אפילו הליכה קטנה. זה לא צריך להיות ספורט אקסטרים או יציאה ארוכה. גם הליכה של רבע שעה ופטפוט בדרך עושים שינוי משמעותי.
- דברו איתם. יש להם מחשבות מטרידות, פחדים ובדידות. אולי גם לכם. ספרו להם על זה שהתקופה האחרונה לא פשוטה עבורכם ועודדו אותם לספר על ההתמודדות שלהם. הקשיבו להם בתשומת לב בלי לבטל או להקטין את הפחדים שלהם. אתם המטפלים הטובים ביותר שיכולים להיות לילדים שלכם. דברו איתם בצורה גלויה ורגועה על המצב, נסו למצוא יחד איתם פתרונות שיכולים לסייע ולהקל עליהם.
- נסו למצוא ביחד איתם תחליפים לסמארטפון. אולי להכין משהוא טעים ביחד? לשחק משחק קופסה, ללכת למגרש הכדורגל, כל דבר שהם נהנים לעשות או שאתם יכולים לעשות איתם ואינו כולל מסך.
- שמרו עליהם עסוקים.עודדו את הילדים למלא את המטלות ואת המשימות שלהם בביה"ס ובבית ולקיים סדר יום רגיל ככל שהדבר ניתן. שמירה על שגרה יציבה מגבירה את תחושת הביטחון. וכשהם עסוקים בעשייה הם פחות עסוקים בדאגה.
- אם הם בגיל שהם עדיין מרשים לכם- חבקו אותם. נשקו אותם. לטפו אותם. הקרבה הגופנית אליכם תעשה להם טוב – וגם לכם. זה משרה ביטחון, רוגע, תחושת מוגנות וקרבה.
- אם אתם מרגישים שהילד או אתם זקוקים לעזרה מקצועית. אל תהססו לפנות. ניתן גם לפנות אל קופות החולים שפתחו קווי ייעוץ ללא עלות במיוחד לצורך הזה.
מגפת הקורונה לא תהיה כאן לתמיד. זאת תקופה שצריך לעבור, ועדיף ביחד.
היו ערניים למצבם של הילדים ועזרו להם לעבור את זה בצורה הכי נכונה שיש.
במיוחד זקוקים לעזרתכם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז.