מה עושים כשהילד מקלל או צועק עליי

מה קורה לי כשהילד שלי מדבר אליי לא יפה? אפילו מקלל אותי, צועק עליי…
יוצא ממני הענק הירוק, הזועם. למה?
א. כי איך הוא מעז לדבר אליי ככה, החוצפן הקטן.  ו…
ב. אני אמא/אבא שלו ולכן חובה עליי להגיב כאן ומייד בחריפות, בענישה, כדי להבהיר שזה ממש לא מקובל. חובה עליי לחנך דחוף כדי שלא תיפגע הסמכות ההורית שלי. אם אני שותק/ת עכשיו, אני אפס.
שתי המחשבות האוטומטיות האלו שעולות בנו והופכות אותנו לאדם שמאבד שליטה וצועק על ילד קטן באות מהאגו שלנו. מהמקום שבו אנחנו לא רוצים לצאת פראיירים, מופסדים מול מישהו שמקלל אותנו ועוד זה שאנחנו חינכנו. איזה פדיחה.

וגם מהמחשבה שאני בתפקיד הורי, וחובה עליי לחנך, כי אם אני לא אגיב זה אומר שזה ממש בסדר לדבר ככה. אז אם אני אגיב בשתיקה, אני בעצם מראה הסכמה להתנהגות הזאת.
ועכשיו רגע של כנות, זה עוזר לכם? הוא הפסיק לדבר ככה, או שהוא ממשיך? ואיך אתם מרגישים כמה דקות אחרי, כשהזעם נרגע? מרוצים מעצמכם? שמחים וטובי לב?

כנראה שממש לא. יותר עם דמעות בעיניים.
ואולי בכלל יש לילד איזה רווח מהתגובה שלנו? וזה גורם לו להמשיך ולקלל שוב ושוב?
ילדים, וגם מבוגרים, מאוד רוצים שיראו אותם, שירגישו שהם קיימים. יש ילדים, שגיבשו לעצמם מחשבה לא מודעת שכדי להיות מורגשים צריך לעצבן, ואז מקבלים המון יחס. ובאמת, כשאנחנו עומדים וצועקים על הילד, אין לנו שום דבר אחר בראש חוץ ממנו. הוא מקבל יחס VIP.
אבל זה ממש לא מה שאנחנו רוצים שיגדיר את מערכת היחסים שלנו איתו. וזה ממש לא סוג היחס שאנחנו רוצים להמשיך לתת לו.
אז מה עושים?
קודם עושים שיחה רגועה עם הילד, לא בסמוך למקרה של התפרצות, ומסבירים לו שמעכשיו, אנחנו לא נענה לפניות שבאות ממנו בצורה לא נעימה, תוקפנית, או חצופה. אם הוא יפנה אלינו כך, אנחנו לא נגיב.

ואז… אנחנו עושים שיחה עם עצמינו ומזכירים לשים לנו גבול ולא להגיב לגירוי הזה ולא להפוך לענק הירוק.

במקביל, נותנים מילה טובה בכל פעם שהילד פונה אלינו בנימוס או בצורה רגועה. נותנים לו את תשומת הלב שהוא כל כך צריך במקום הנכון, החיובי.

כשהוא פונה בצורה לא נעימה אפשר לשאול "רוצה לנסח מחדש?" "רוצה לבקש אחרת?" ואם הוא לא… לא להמשיך להגיב. זה לא פוגע בסמכות שלנו, להפך, שליטה עצמית מאוד מעלה את הסמכות.

וכמה מילות דיוק:

*אנחנו לא מתעלמים מהילד אלא רק מההתנהגות הלא רצויה

* תיתכן הסלמה בהתחלה, כי הילד רגיל שהגירוי שלו מביא תגובה, ואם אנחנו לא מגיבים אולי כדאי להעלות קצת את הווליום. אם תתמידו ולא תתנו שם תשומת לב, זה יירגע.

בהצלחה.