מהי הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות?
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות המכונה באנגלית ADD ו ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder)
היא הפרעה נוירו-התפתחותית. כלומר הפרעה במוח שככל הנראה נולדים אתה והיא קיימת לכל אורך החיים. הפרעה זו ניכרת בהרבה תחומים בחיים (למידה, עבודה, יחסים בין אנשים) ואינה מיוחסת רק ללימודים כפי שסבורים בטעות.
הפרעה זו מורכבת מקשת מאוד גדולה של תסמינים. לא כולם צריכים להתקיים כדי לאבחן את ההפרעה. אתן פה הסבר על התסמינים בילדים שמחולקים בגדול ל3 קבוצות. תפקודים ניהוליים (קשב), אימפולסיביות, והיפראקטיביות.
תפקודים ניהוליים
- הילד לא מצליח להפנות תשומת לב רבה לפרטים או עושה טעויות פזיזות בשיעורים. למשל פותר תרגיל חיבור כשהתרגיל הוא בחיסור. או קורא רק חלק מהשאלה.
- הילד מתקשה להתרכז בפעילות לימודית או במשחק הדורשים ריכוז ממושך. הוא מקשיב חלקית למה שנאמר לו ומפספס חלק מהמסר. ילד כזה יגיב באופן שנראה לא רלוונטי לסיטואציה ואז עלול לסבול מקשיים חברתיים.
- יש רושם שהילד לא מקשיב כאשר מדברים אליו ישירות. הרבה הורים חווים זאת בטעות כזלזול בהם וחוסר אכפתיות. אבל כאשר הילד לא נמצא בקשב הוא באמת לא שומע.
- הילד מתקשה לעקוב אחר הוראות ומתקשה לסיים פעילות בבי"ס או מטלות לימודיות אחרות. נראה שהוא עוזב את המשימות שלו באמצע ולא מסיים אותן.
- הילד מתקשה בארגון משימות או פעילויות. מתקשה בסדר וארגון, "בלגניסט". למשל, ילד כזה לא יגיע לבית הספר עם המערכת מסודרת ועם כלי כתיבה בקלמר.
- הילד נמנע, או משתתף בעל כורחו במשימות הדורשות מאמץ שכלי ממושך (לדוגמא שיעורי בית(. נראה ששיעורי הבית ממש לא מעניינים אותו והוא יעשה הכל כדי להימנע מהם
- הילד מאבד חפצים הדרושים לביצוע מטלה או פעילות (לדוגמא כלי–כתיבה, ספרים, צעצועים וכד'). כאילו שהראש לא מחובר לידיים. שוכח איפה הניח את הדברים.
- הילד מוסח בקלות על ידי גורמים חיצוניים. ריחות, קולות, מחשבות, מגע, מסיחים את דעתו כל הזמן. כל שינוי קטן גורם לו לאבד את הקשב. מה שהיה מכונה פעם "עפיפון".
- הילד נוטה לשכוח דברים בביצוע פעילות יום-יומית. למשל כאשר הוא הולך לחדר להביא משהוא ושוכח בדרך למה הלך. מתחיל להתלבש ושוכח להמשיך.
חלק גדול מאתנו יימצא את עצמנו ברשימה הזאת ולכן מתוך תשעת האפיונים האלו דרושים לפחות 6 אפיונים שיבואו לידי ביטוי בשתי מסגרות שונות בחיים (למשל בבית ובבית הספר) כדי לאבחן הפרעת קשב.
אימפולסיביות
אימפולסיביות היא התנהגות שמופעלת מתוך דחף ולא מתוך תכנון או מחשבה תחילה.
אצל ילדים זה יכול להתבטא באופנים הבאים:
- קטיעה של דברי אחרים. הילד לא מאפשר להשלים משפט עד הסוף. עונה לשאלה עוד לפני שסיימנו לשאול אותה.
- הילד מתקשה לחכות לתורו. ינסה לעקוף, להתפרץ, ממש יסבול מההמתנה.
- הילד מציק ומתגרה באחרים. לפעמים הוא אפילו לא מבין שהוא מציק. הוא ייגע, ימשוך ביד בלי להרגיש שזה לא נעים לאחר.
היפראקטיביות
- הילד חסר מנוחה בידיים וברגליים או מתפתל במקום הישיבה. גם כאשר הוא יושב יש תנועה של הגוף. הוא מתופף או מקפיץ את הרגליים. יש לו קושי לשבת במקום כפי שמצופה ממנו לפי גילו.
- הילד קם מהכיסא בזמן השיעור או במצבים אחרים בהם מצופה ממנו להישאר ולשבת במקום )לדוגמא בארוחה(.
- הילד מתרוצץ או מטפס ללא הרף במצבים בהם אין זה הולם. נראה כאילו מחפש אקשן. מטפס על עצים ונמשך לסכנות. כל הזמן נמצא בתנועה.
- הילד מתקשה לשחק או להשתתף בפעילות פנאי בשקט. פעילות כמו צביעה או הרכבת פאזל הם אתגר עבורו.
- הילד כל הזמן בפעילות. לאו דווקא פיזית. אם זה זמזומים, המהומים, תיפופים, שריקות.
- הילד כל הזמן מדבר. נראה שהוא לא נח לרגע מפטפוט בלתי פוסק.
מתוך כל הרשימה הגדולה הזו לכל ילד יש את התמהיל שלו. כל ילד הוא עולם מיוחד במינו שזקוק להתאמות אחרות ולכלים שייתנו לו ההורים וגם המורים.
כפי שנראה בפירוט התסמינים, אי אפשר לתת הנחייה כללית להורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז אלא צריך ללמוד את התמהיל של הילד הספציפי ולהתאים לו את התמיכה שלה הוא זקוק.
ילד עם היפראקטיביות זקוק להתאמות שונות לגמרי מאשר ילד עם מוסחות גבוהה.
ולכן השלב הראשון יהיה להכיר את הילד לעומק. להבין מה עובר עליו ולמה הוא זקוק.