סובייקטיביות

סיפור על שתי ערים

עובר-אורח שהתקרב לעיר גדולה, שאל אישה בצד הדרך, "איך האנשים בעיר הזו?"

"איך היו האנשים במקום שממנו אתה בא?"

"נוראים", אמר הנוסע. "מרושעים, לא ראויים לאמון, נתעבים לגמרי".

"אה", אמרה האישה, "תמצא בדיוק כאלה בעיר  שמולך."

זמן קצר אחרי שהאיש הלך לדרכו, עובר-אורח אחר הגיע, ואף הוא שאל את האישה על טיבם של

האנשים בעיר שמולם. ושוב  הזקנה שאלה איך היו האנשים במקום שממנו האיש בא.

"הם היו בסדר גמור. הגונים, חרוצים ונדיבים. הצטערתי מאוד שהייתי צריך לעזוב", אמר הנוסע השני.

ענתה האישה החכמה: "אל תדאג. אתה תמצא אנשים כמותם בעיר שמולך".

מתוך "מבחר סיפורי עם"

אז מהי סובייקטיביות?

כל אחד מאיתנו קולט את המציאות בעזרת חושיו ומעניק לה משמעות על סמך השקפת העולם שגיבש, עמדותיו ומטרותיו. כל אחד מאיתנו חווה את העולם מנקודת מבטו הייחודית. הסובייקטיבית. אם נסתכל על אותו ארוע או על אותה תמונה, כל אחד מאיתנו ייראה שם משהוא אחר. אנחנו נותנים פרוש לדברים מתוך מה שחווינו, מה שהתרגלנו, תפיסת העולם שלנו.

אנו חווים את המציאות בעזרת החושים שלנו, מאז היותנו תינוקות. כל ילד תופס את העולם בעזרת איבר דומננטי או קבוצת איברים דומיננטית. תמונת העולם של הילד מתעצבת בעזרת רגישותם של איברים אלו לסביבה. כדי להבין מישהו, עלינו לדעת מהו החוש החזק ביותר אצלו. כלומר, חלק מאיתנו מתייחסים בעיקר למידע הנקלט בעזרת חוש הראייה: "אני רואה שהכל בסדר", אחרים בעזרת חוש השמיעה "אתה נשמע לי מרוצה", חלקנו חווים את העולם בעיקר באמצעות התחושה. כלומר, כבר ברמה החושית אנו שונים זה מזה.

אם ניקח למשל קבוצה של אנשים שצופים בסרט נגלה שחלק יתענגו על הצילומים, אחרים יהנו מהמוסיקה ואחד בכלל סבל כי הכיסא לא היה נוח ופספס חלק גדול מהסרט… כך גם בחיים.  וכשאנחנו מפספסים חלק מהחיים אנחנו משלימים מתוך תפיסת עולמנו את הפרטים החסרים ובונים סיפור שמסתדר לנו נפלא במוח אבל לא בטוח שקשור למציאות.

כאשר אנחנו מודעים לכך שהתפיסה שלנו סובייקטיבית ואחרים חושבים אחרת, רואים אחרת וחווים אחרת את העולם. כשאנחנו מבינים שכל אחד מאיתנו נמצא בסרט משלו עם עלילה שהוא בונה, זה מאפשר לנו לראות את הדברים ממגוון זוויות, לגלות הבנה לעולמו של הזולת, לראות תופעות באופן רב ממדי, לחוות עולם עשיר יותר, מורכב יותר ומרתק.

הבנת הסובייקטיביות מאפשרת לנו לקבל דעות וערכים של אחרים בצורה לא שיפוטית. כל אחד מאתנו זכאי לפרוש משלו.

כך בגישות חינוכיות שונות בין אב ואם ובעוד אינספור תחומים.

וכמה מהמחשבות של אלפרד אדלר על סובייקטיביות:

"כמספר האנשים כך מספר הפירושים הניתנים לחיים. כל פשר חובק בתוכו טעות". אדלר- אתה וחייך

"בני אדם חיים בעולם של משמעויות. לעולם אנו חווים את המציאות דרך המשמעות שאנו נותנים לה. לא כפי שהיא, אלא כמשהו מפורש. טבעי להניח כי פירוש זה הינו תמיד בלתי מושלם ובלתי גמור ואפילו לא נכון. תחום המשמעות הוא תחום של טעויות". אדלר- אתה וחייך

מסתבר שלא העובדות משפיעות עלינו אלא הדעה שלנו עליהן. לכל אדם יש דעה על עצמו ועל תפקידי חייו.(אדלר- משמעות חיינו)