הפרעת קשב ופעלתנות יתר, בניגוד לשמה, היא בעיקר בעיה של ליקוי בתפקודים הניהוליים.
זה בעצם אומר שלילד יש קשיים ב:
- יכולת להתארגן (למשל להכין את עצמו בבוקר ליציאה מהבית, לסדר מערכת)
- בוויסות עצמי (של הרגשות שלו למשל)
- בפיתוח אסטרטגיות (איך הכי נכון לגשת לכתיבת דו"ח קריאה על ספר)
- בגמישות מחשבה (היום אני אלך לבריכה במקום להיפגש עם חבר)
ועוד ועוד כישורים הנדרשים לניהול נכון בחיי היום-יום. המחסור בהם גורם לקושי בכל תחומי החיים ונראה מבחוץ כמו עצלות, חוסר מוטיבציה ודחיינות.
חשוב לציין שהפרעת קשב ופעלתנות יתר היא לא רק הפרעה בלימודים, כפי שנוטים להתייחס אליה. היא מהווה בעיקר הפרעה בתחום החברתי וההתנהלות היום-יומית.
לילדים בעלי הפרעת קשב (ילדי קש"ר) קשה מאוד לתכנן את ההתנהלות שלהם. כאשר הם צריכים לקבוע סדרי עדיפויות, להעריך משכי זמן שדרושים לביצוע משימה, לאלתר שינויים ולעבור מפעילות אחת לאחרת הם נתקלים באתגר גדול מאוד.
הקשיים האלו משפיעים בהמשך על הדימוי וההערכה העצמית שלהם. הם מתמודדים עם כישלונות ותסכולים רבים. הגורמים להם לרגשות אשמה ותחושת חוסר ערך.
בנוסף, כאשר הילד מאבד את הקשב, "מרחף", הוא מאבד המון אינפורמציה מהסביבה ומוצא את עצמו מופתע כל הזמן ולא מוכן. כשהמשפחה יוצאת לטיול שהוא לא התכונן אליו או שיש לו תור לרופא שהוא לא ידע עליו. זה גורם לתחושה של חוסר שליטה ואובדן ביטחון. דברים מפתיעים יכולים להתרחש בכל רגע. וזה מפחיד. ולכן נראה גם התנגדות לשינויים והיצמדות למוכר וידוע. הם נותנים לנו ביטחון.
סדר יום קבוע יכול לעזור לילד שלך, גם בהתנהלות הפרקטית: להתנהל נכון, לאחר פחות ולהגיע מוכן לאן שצריך, וגם בסופו של דבר, ברמה הרגשית: להרגיש בעל שליטה על חייו , פחות מתוסכל ובעל ערך עצמי.
כדי ליצור סדר יום מובנה כדאי ליצור תכנון של היום עם "עוגנים" בתוכו:
הכינו ביחד לו"ז שבועי. צאו בהתחלה מתכנון של "בלוקים" בצבעים שונים בהתאם לאורח החיים שלכם, וגיל הילד למשל:
מ8 עד 1 בבית הספר
מ1 עד 2 ארוחת צהריים
מ2 עד4 מנוחה ושיעורי בית
4- 6 חוגים וחברים
6 וחצי ארוחת ערב וכו'
העוגנים הם הארוחות שיהיו בשעות קבועות, שעת השינה וכל דבר שיופיע כל יום באותה שעה.
סמנו אותם בצבע מיוחד.
העוגנים האלו נותנים לילד ביטחון ושליטה בחייו. ומאפשרים לו להיות יותר משוחרר וגמיש בשעות שבהן יש פעם חוג ופעם חבר.
אם יש חוגים קבועים נסמן גם אותם.
בצבע אחר נסמן את הזמנים שבהם יש לילד (לפי גילו) זמן שעליו להקדיש ללימודים ונדבר איתו על פעולות שהוא יעשה בזמן הזה למשל:
עבודות שקיבלו מבית ספר, התכוננות למבחנים וכו'.
בצבע נוסף נסמן בלוקים לפעילויות חברתיות: ביקור אצל חבר, יציאה לסרט, לבריכה, וכו'
הילד(לפי גילו) יוכל לבחור בתיאום עם ההורה מה לעשות בשעות האלו. ותינתן לו גם גמישות, כדי שיוכל לתרגל גם קבלת החלטות ותיעדוף.
כדי שזה יעבוד, צריך ביחד עם הילד, להכין מראש את הדברים הנדרשים. למשל, אם הוא בחר ללכת לבריכה, להכין ביחד איתו מראש את התיק. או להכין ביחד איתו רשימה של דברים שצריכים להיות בתיק.
כדאי להשתמש בתזכורות, אבל לא להגזים כדי לא לנדנד.
רצוי להשתמש כל הזמן בעוגנים (כמו צחצוח שיניים תמיד ב-7 בבוקר), ארוחות קבועות, זמני מקלחת. ולפעמים לחבר עוד פעולות לעוגנים. כמו סידור מערכת מיד אחרי או לפני המקלחת. או התלבשות מיד אחרי צחצוח השיניים.
כך נוצרת הבניה של רצף פעולות שמובילה להתארגנות.
כדאי לתלות את טבלת הלוח השבועי שהכנו במקום בולט, ומדי פעם, כאשר הילד נראה לא מפוקס, להזכיר לו להתבונן בה ולשאול אותו, מה הוא אמור לעשות עכשיו? ומה מתוכנן לו למחר?
מה הוא החליט לעשות בזמן הפנוי שלו? והאם הוא צריך עזרה בהתארגנות לפעילות הבאה?
בתוך הטבלה הזו חשוב להשאיר לו זמן פנוי למשחק, קצת למסכים, להירגעות (ואפילו, אל תכתבו, אבל תאפשרו, למריבות עם האחים שלו).
ניתן לשים תזכורות בטלפון הסלולארי לעוגנים. בהמשך, הם יהיו מיותרים כאשר תיווצר שיגרה קבועה. השיגרה הזו תיתן לילד אומץ להתמודד עם מה שבא באופן מפתיע. כי הוא יודע שהוא חוזר אחר כך למוכר והידוע.