ה-3.1 הוא יום המחמאות. הוא התחיל בהולנד אי שם בשנת 2001. היום מציינים את היום הזה במדינות רבות.
אז בואו נדבר קצת על מחמאות. מחמאות שאנחנו נותנים לילדים שלנו ומה הן עושות להם.
כולנו רוצים ילדים שמחים ועם ביטחון עצמי. ילדים שיודעים שהם אהובים ושאנחנו מאוד גאים בהם. אז אנחנו מחמיאים להם. אולי תופתעו לדעת שיש סוג של מחמאות שיכול לגרום לילד דווקא להימנע מעשייה ולתחושות לא נעימות.
אלו המחמאות הגדולות והכלליות. מילים כמו: אלוף, מלך, נסיך, גאון, מהמם….
מה לא טוב במחמאות האלו? שהן כלליות וענקיות.
למשל, אם הילד שלנו חוזר מהגן עם ציור ואמרנו לו שזה ציור מדהים ומושלם. אולי הוא יחשוש שהוא הגיע לשיא, ובעצם אין טעם לצייר עוד כי אם זה מושלם אז הבא יהיה פחות מזה וחבל לקלקל. עדיף לעצור כאן.
אז מה כן לעשות?
אני קוראת לזה "להחמיא עם קבלות". כלומר לפרט למה בדיוק אתם חושבים שהציור הזה יפה.
להגיד שזה ציור מאוד יפה כי….. כי הוא בחר בצבעים יפים, כי הוא צייר את אמא וזה משמח אותך, כי הוא השתמש בהרבה צבעים והציור מגוון.
כשאנחנו מפרטים, הילד יכול להבין מה בציור מוצא חן בעינינו ובלי חשש לצייר אחד נוסף. הוא גם מבין שממש הסתכלנו בציור ואנחנו אותנטיים. לא סתם מנפנפים אותו בזמן שאנחנו עסוקים במשהו אחר.
וגם אם נפלט לך מהמם או מושלם, תעצרי לרגע ותפרטי למה. זה גם הרבה יותר נעים לשמוע מה בדיוק אוהבים בך. זה מראה שהאדם השני באמת הקדיש מחשבה ותשומת לב.
אז שכל יום יהיה יום המחמאות. קטנות ומדוייקות.