המקום בו נמצאים הגבולות
אנחנו רוצים לשים גבולות, כי הרבה כבר נאמר על החשיבות שלהם ועל הנחיצות שלהם. אבל מה זה גבול ואיפה בדיוק שמים אותו?
אז נתחיל ממקום שבו לא שמים אותם, לא במקום של הרגשות. לכל אדם (וילד גם) יש תפישת עולם. מערכת של תגובות ורגשות. יש כאלו שירגישו יותר מנעד של רגשות בעוצמות גבוהות ויש כאלו שפחות. הכל בסדר. מותר וחשוב להרגיש. חשוב לחוות גם כעס ועצב תסכול ושנאה, גם אם זה לא נעים, זה טבעי ונכון. אי אפשר לחוות רק אושר ושמחה כל הזמן וזה גם לא כל כך אנושי.
התחושה של הרגשות היא טבעית ונכונה. השאלה היא מה עושים כאשר חווים את הרגשות האלו.
כאשר הילד חווה כעס, הוא יכול לבחור תגובה שתביע את התחושה שלו.
אם התגובה שלו היא להכות, לשבור, לקלל, שם נכנס הגבול. במקום שבין הרגש לתגובה. הרגש מותר ומקובל, הפעולה שבעקבותיו צריכה להיבחר נכון. נעבוד עם הילדים על מגוון האפשרויות שיש לו להגיב. הוא יוכל לבחור מבינהן כאשר ירגיש תסכול או כעס. אולי מותר לו לצאת לריצה או לחבוט בכרית שנבחרה שלם כך. אולי הוא ייבחר להגיד אני כועס, או לצעוק בחדר שלו. נעזור לו לבנות מאגר של תגובות מותרות. נשאל אותו מה יכול להתאים לו. נגיד לו מה אנחנו לא מרשים שייקרה בבית שלנו.
נשים את הגבול במקום שבין הרגש לתגובה.