התייעצות היא כלי נוסף שיש בידי ההורים כדי לפתח אצל הילדים תחושת ערך ושייכות. אנחנו מאפשרים להם לקחת חלק בחיי היום יום שלנו ולהשפיע עליהם. הם לומדים על הדילמות שלנו ומרגישים בעלי ערך כי דעתם נשאלה ונשמעה בתשומת לב.
במה מתייעצים עם הילדים ?
- בקשר אלינו
- מה כדאי להכין לצהריים: עוף או פסטה ?
- מה כדאי לנעול היום – נעליים או מגפיים ?
- איזו חולצה יותר יפה לי ?
- בקשר לילד (באופן תלוי גיל. בגיל צעיר ניתן בחירה מתוך מספר מצוצמם של אפשרויות – כדי לא להעמיס ולבלבל):
- אתה מעדיף ביצה קשה או מקושקשת ?
- איפה אתה מעדיף לחגוג את יום ההולדת שלך ?
- איך אתה מעדיף שנסדר את החדר שלך ?
- איזו מגמה אתה רוצה לקחת?
- בקשר ליחסים
- לאיזה סרט בא לך שנלך הפעם ?
- לאן מתחשק לך שניסע בשבת?
מה מרגיש הילד כשאנחנו ההורים בעלי הניסיון, נעזרנו בו ובעצתו ?
- בעל ערך, חשוב ומשמעותי
- מרגיש שקיבל התייחסות אישית
מה השגנו ?
- תחושת שייכות לילד.
- יש סיכוי טוב שגם הוא יתייעץ איתנו.
- ההתייעצות במשפחה הופכת לחלק משיגרת החיים. זה משפר מאוד תקשורת ויחסים בבית ובונה תשתית מאוד חשובה לגיל ההתבגרות.
דוגמה פרקטית להתייעצות
אני עסוקה בלהכין ארוחה ואתה מבקש שאעזור לך בשיעורים.
אני מתחילה למהר כדי לעשות את שניהם ביחד ופשוט נקרעת בין שניהם.
מה לדעתך אפשר לעשות בעניין ?
חשוב לזכור
- כשהורה מבקש עצה מהילד
- לבקש את עצתו רק כשאכן נהיה מוכנים לקבל אותה. אחרת ניצור אצלו תחושה שאנחנו מאכזבים אותו ודעתו לא באמת נחשבת. כמובן שלא נקבל כל עצה. ואם לא, נסביר למה כרגע זה פחות מתאים.
- לא להתייעץ על כל דבר כל לא לייצר חוויה של הורה לא סמכותי ולא החלטתי.
- כשילד מבקש עצה מההורה
- להבין שהוא לא חייב לקבל את עצתנו. בדיוק כמו שאנחנו לא חייבים לקבל את עצתו אם היא לא ישימה.
- האדם שהעניין נוגע לו, הוא זה שיקבל את ההחלטה הסופית. (למשל: חוג פסנתר או חוג גיטרה- לא אנחנו נבחר עבורו).
אם הילד בוחר אחרת ממה שאמרנו – לא לומר "אז למה התייעצת ?" כי זה מעביר מסר שבכל התייעצות חייבים לקבל את המלצתנו. וגם לנו יש זכות כמובן לא לקבל את עצתו. זה הדדי. - בגיל ההתבגרות – חלק מהמתבגרים יקבלו החלטה הפוכה ממה שתייעצו להם. זה לא נגדכם, אלא כחלק מתהליך ההיפרדות שלהם מכם. ועדיין, חשוב שהם ישמעו את דעתכם. חשוב שהקול שלכם יישמע. ואם תתייעצו איתם תגלו שיש להם המון רעיונות יצירתיים ומצויינים.