הפרעת קשב וריכוז נתפסת בדרך כלל כבעיה שעיקרה בלימודים ובבית הספר. קושי לשבת בכיתה לאורך שיעור, קושי להתרכז במה שנאמר, מה שמוביל לציונים נמוכים שלא משקפים את היכולות של הילד, קושי בהכנת שיעורי בית שגורם לאוירה לא נעימה בבית ועוד…..
אבל הפרעת קשב היא קודם כל ובעיקר הפרעה חברתית. כי כשאני מוסח ונמצא באינטראקציה חברתית אני עלול לפספס קודים חברתיים, מחוות קטנות, בדיחות קצרות. הרבה פעמים ילד בעל הפרעת קשב ייחשב בעיני חבריו למוזר, לא מבין בדיחה, נכנס באמצע הדברים עם נושא שלא קשור. העניין הוא שהוא לא הבין את הבדיחה כי הוא פשוט לא שמע אותה, או פיספס חלק ממנה, וזה משאיר אותו מאוד נבוך מול הצחוק המתפרץ של כולם, הוא מרגיש לא שייך. לפעמים אפילו חושב שצוחקים עליו ונעלב. ובעיניי העניין החברתי הרבה יותר משמעותי מהשיעור בכיתה. כי את השיעור אפשר להשלים, אבל אנחנו לא רוצים ילד שמרגיש דחוי ולא שייך. אז אם יש לכם ילד ADHD או יותר מזה ילד עם ADD, שימו לב לאינטראקציות החברתיות שלו, למדו אותו להשתלב נכון בשיחה, לקרוא מסרים לא מילוליים וכן מילוליים.