הטלפון מצלצל והמספר של בית הספר שוב על הצג. הטלפון הקבוע מהמורה, והדבר האחרון שמתחשק לך לעשות עכשיו זה לענות. את ממש לא רוצה לשמוע מה שוב הוא עשה ושצריך לבוא לפגישה עם המורה והיועצת. שוב להגיע נזופים וכועסים לפגישה ולצאת ממנה מתוסכלים.
אז מה לעשות? כדאי להפוך את הגישה, כדאי להתייחס לפגישה הזו עם הצוות כאל הזדמנות. דווקא לקבוע פגישה, ולהשתדל שהפעם היא תהיה מעשית. אם יש דברים שאתם כבר יודעים שעובדים בבית, ספרו על זה לצוות. אם אתם יודעים מה הילד שלכם צריך כדי להתרכז או להירגע, שתפו אותם. ואז תנסו לחשוב ביחד איך נותנים לו את זה במסגרת בית הספר. אפשר גם לעשות בבית פגישת הכנה מקדימה עם הילד ולשאול אותו מה הכי היה עוזר לו בבית הספר. אולי סימן מוסכם עם המורה, אולי תפקיד בכיתה שיאפשר לקום מדי פעם, אולי לרוץ בהפסקות… יש המון דרכים. ואחרי הפגישה קבעו פגישת המשך בה תעודכנו מה בית הספר בחר לעשות, מה עבד ומה לא…. אלו יחסים ארוכי טווח. טפחו אותם לטובת הילד שלכם. ואם אתם מרגישים שלא תצליחו לשלוט בעצמכם בפגישה ואתם חוששים להתפרץ, קחו איתכם מטפל של הילד או את מדריכת ההורים שלכם, אם אתם בהדרכה. הן יוכלו לתווך את השיחה.